הגוף שלנו הוא חלק בלתי נפרד מהזהות האישית והנשית, החוויה הקיומית עצמה נעוצה בכך שיש לנו גוף ושאנו יכולות לסמוך עליו שישמור עלינו משך כל חיינו. במובן זה, חווית הגוף מחוברת לתחושות ומחשבות. להערכה עצמית וכבוד, ומידת היכולת שלנו לשלוט בגוף ולקבל לגביו החלטות משפיעה על תחושת הביטחון. לעתים מתפתחת במהלך השנים תחושה של מובן מאליו, שהגוף הוא שם ומתנהג כפי שאנו מצפות ממנו וכפי שנהג במשך שנים ארוכות. מה שהיה הוא שיהיה. במובן זה, כשאשה רוצה להביא ילד לעולם, וכשהיא רואה שסביבה יש נשים שמביאות ילדים לעולם, היא מצפה שזה יקרה גם לה. שתוך חודשים ספורים היא תהרה ותוך כשנה מהרגע שהחליט הזוג יהיה להם תינוק בבית. כשהגוף מתנהג כפי שמצופה ממנו – יש תחושת ביטחון, אמון. אבל מה עושים כשהוא לא "מציית"? כשהריון לא מגיע? או אם ההריון מסתיים באופן לא צפוי. אולי העובר לא תקין? כשהלידה לא מתרחשת כפי שדמיינו – התחושה יכולה להיות של אובדן שליטה. במקום להיות בעלות הבית על הגוף שלהן, הן חשות שהוא הופך לשדה ניסויים רפואי, נתון לפרוטוקולים וללחץ זמנים.
אל הקליניקה שלי מגיעות לא מעט נשים שמתמודדות עם השאלות הללו, חשות בלבול, חוסר אמון בגופן ולעיתים קרובות גם באלו שמלווים אותן בתהליך הרפואי. המאמר הזה מיועד לנשים שמתמודדות עם חוויות כאלה – שנאבקות, וכואבות, שמרגישות אבודות בתוך תהליך שדורשמהן כל כך הרבה פיזית ורגשית.
איך אפשר להחזיר את האמון בגוף? איך מתמודדים עם התחושה שהגוף שלנו בגד בנו? ומה יכול לעזור לנשים לצאת מחוזקות מתהליכים כאלה?
הגוף שמרגיש פתאום כמו של מישהו אחר
נשים שמתמודדות עם קשיים בפוריות או עם הפלות מתארות פעמים רבות תחושה כאילו הגוף לא באמת שלהן יותר (1, 2) . הוא עובר אין-ספור בדיקות, מנוטר, נמדד, מוזרקות אליו תרופות, הורמונים, והוא לא "עושה את מה שהוא אמור לעשות". יש תחושה של ניתוק ממנו, כאילו הוא פועל בנפרד מהן, מחוץ לשליטתן.
אובדן השליטה הזה חורג מגבולות הרפואה בלבד. נשים מספרות כי לצד ההתמודדות עם הגוף, הן גם נתקלות בלחץ חברתי ומשפחתי. "מתי יהיו לכם ילדים? למה אתם מחכים?" הן שאלות שנשמעות לעיתים קרובות, ולזוגות שחווים קשיים בפוריות קשה עוד יותר להתמודד איתן. יש תחושה של בדידות, של צורך להסתיר את ההתמודדויות האישיות, ושל מצוקה מול הסביבה שאינה תמיד תומכת או מבינה את גודל הכאב.
״הרגשתי כאילו הגוף שלי הפך לשדה קרב. כל בדיקה הייתה עוד פלישה. כל טיפול היה תזכורת לכמה הגוף שלי לא מתפקד כמו שצריך.״ מספרת דנה, בת 36, אחרי שני סבבים של טיפולי פוריות. התחושות האלה עוצמתיות במיוחד כשנוסף להן אלמנט של אבל – הפלות חוזרות, הריון שלא מחזיק, לידה שמסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. הגוף שהיה אמור להביא חיים – פתאום לא ממלא את תפקידו. נשים רבות חוות זאת כבגידה, ולוקח זמן רב לאסוף מחדש את השברים ולחזור ולהרגיש בבית בגוף הזה.
כשהגוף עובר לידיים של הרפואה
הרפואה מצילה חיים, אבל לעיתים היא יכולה להיות מנוכרת ואוטומטית (3, 4). נשים רבות שמתארות את החוויות שלהן בלידות קשות מדברות על כך שהרגישו שהן עצמן נעלמו מהתמונה – שהן הפכו למטופלת, לגוף בלבד, ולא לאדם שחווה את התהליך . "הם קיבלו החלטות בלי לשאול אותי, הם עשו דברים שלא תמיד הבנתי," מספרת נועה, שילדה אחרי לידת חירום קיסרית. ״רק אחרי שהתעוררתי מחדר הניתוח הבנתי בכלל מה קרה לי.״
החוויה הזו של התערבויות רפואיות שלא מוסברות היטב, של כאבים שנשארים ללא הכרה מספקת, של יחס טכני ומנוכר, פוגעת עוד יותר בתחושת השליטה בגוף . כשהלידה מסתיימת, כשאישה חוזרת הביתה, היא נותרת עם גוף שעבר טראומה – ולעיתים קרובות, עם מעט מאוד תמיכה רגשית לעבד את מה שקרה.
תחושות דומות עולות סביב תהליכי פוריות, הכוללים בדיקות דם חוזרות, זריקות הורמונים, הקפאת ביציות, החדרת עוברים וכו, תהליכים אלו מתוארים פעמים רבות על ידי נשים כהליך קר וטכני, כמו תהליך 'תעשייתי' על "סרט נע".
איך מחזירים את האמון בגוף?
השלב הראשון הוא להכיר בכך שהתחושות הללו אמיתיות ולגיטימיות. נשים רבות מרגישות בודדות בתחושה הזו, אבל למעשה מדובר בתופעה רחבה.
ליווי מקצועי: אישה שמרגישה שיש לה למי לפנות, מי שיקשיב לה וילווה אותה, חווה תחושת שליטה רבה יותר בתהליך כולו. ליווי של אשת מקצוע שמבינה את ההיבטים הרגשיים של חוויות רפואיות יכולה להוות מקור תמיכה וחיזוק השליטה שלך בגופך ובתהליך כולו, או החזרת השליטה לידייך אם את מרגישה שאבדת אותה.
מצאי מחדש את הקשר לגופך: כמו שכתבתי במאמרים קודמים, כל סוג של תנועה וספורט עוזרים גם כאן. תנועה עדינה המתחשבת במגבלות ככל שיש כאלה – שחייה, הליכה, – יכולה לעזור להתחבר מחדש. לאו דוקא בתור חובה, לא כי "צריך", אלא כדי להרגיש שוב נוכחות בגוף. לעיתים, לאחר לידה, יש צורך בפיזיותרפיה של רצפת האגן. נשים רבות מתלבטות אם לגשת לטיפול, אך מדובר בצעד חשוב שיכול לשפר משמעותית את איכות החיים. ניתן להירשם לטיפולים דרך קופות החולים או באופן פרטי. בנוסף, שיטת פאולה, המבוססת על הפעלה עדינה של השרירים הטבעתיים, יכולה גם היא לסייע מאוד..
אל תשכחי לדרוש מידע וזכויות: להבין מה קורה בתהליכים רפואיים, לשאול שאלות, לא לוותר על ההסברים – אלו צעדים שיכולים לעזור לנשים להרגיש יותר בשליטה בפעם הבאה שהן נתקלות במערכת הרפואית. *
סיכום
אין דרך אחת נכונה להתמודד עם החוויות העוצמתיות שעוברות נשים בתהליך של הבאת ילדים לעולם. לא סתם נכתב בתנ"ך :"בעצב תלדי בנים ". אבל הדבר החשוב ביותר הוא להבין שאת לא לבד. נשים רבות עוברות חוויות דומות, והגוף שלך – גם אם כרגע את מרגישה מרוחקת ממנו – הוא עדיין שלך. אפשר, לאט לאט, למצוא את הדרך חזרה אליו. ובסופו של דבר, את מקווה וכולנו מקוות ביחד איתך, שבסופו של דבר תחבקי תינוק בזרועותייך וזה שווה הכל.
*ראי הנחיות לבדיקות רפואיות שפרסמתי כאן בבלוג שלי.
ביבליוגרפיה
Beck, C. T. (2004). Post-traumatic stress disorder due to childbirth: The aftermath. (1) Nursing Research, 53(4), 216-224.
Kendall-Tackett, K. (2017). Depression in new mothers: Causes, consequences, and treatment alternatives. (2) Routledge.
Callister, L. C. (2004). Making meaning: Women's birth narratives. (3) Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 33(4), 508-518.
Oakley, A. (1984). The captured womb: A history of the medical care of pregnant women. (4) Basil Blackwell.
Comments