מבוא
דחיינות או פרוקסטינציה, היא תופעה נפוצה בקרב עובדי הייטק ועובדים בכלל. בעידן המודרני, עם כל ההסחות הדיגיטליות, הדחיינות הפכה לבעיה מהותית שמובילה לאי-עמידה ביעדים ולתחושת תסכול.
פרפקציוניזם ופחד מכישלון
מחקרים מראים שפרפקציוניזם הוא אחד הגורמים המרכזיים לדחיינות. אנשים החוששים שהעבודה שלהם לא תהיה מושלמת או חוששים מביקורת, נוטים להימנע מהתחלת משימות או מסיומן. פרפקציוניזם גורם לאנשים להשקיע זמן רב בניסיון לשפר כל פרט, דבר שמוביל לדחיינות ולעיתים אף לאי-השלמה של המשימה (Goff-Dupont, S.) . בהתחשב בכך שרבים מן העובדים בהייטק הם פרפקציוניסטים, זה מסביר כמה התופעה נפוצה.
עמימות המשימות
משימות לא ברורות או מאיימות עלולות לגרום לעובדים להרגיש משותקים. כאשר משימה נתפסת כגדולה ומסובכת מדי, קשה לדעת מהיכן להתחיל. במקרים כאלה, אנשים מעדיפים לדחות את המשימה ולבצע משימות קטנות יותר שמאפשרות להם להרגיש פרודוקטיביים למרות שהן לא מקדמות את היעדים המרכזיים (Harvard Business Review). המשימות בהייטק הן פעמים רבות משימות בתהליך שמשתנות במהלך העבודה, ולכן, גם אם זו לא בדיוק עמימות, הן בכל זאת משימות שאינן לחלוטין ברורות.
הסחות דעת טכנולוגיות
התראות טלפון, רשתות חברתיות ואתרי חדשות הם חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, אך הם מהווים מקור מרכזי להסחות דעת בעבודה. עובדים נוטים לבדוק התראות, לקרוא חדשות ולהתעדכן ברשתות החברתיות, מה שפוגע בריכוז ובפרודוקטיביות (The HR Digest).
עומס עבודה ולחץ
עובדי הייטק נדרשים להתמודד עם עומס עבודה גדול ולחץ מתמשך. השעות הארוכות והציפיות הגבוהות יכולות לגרום ללחץ נפשי רב ולאובדן ריכוז. כאשר הלחץ עולה, קשה לשמור על מיקוד ורמת פרודוקטיביות גבוהה. הלחץ המתמיד פוגע ביכולת לקבל החלטות מושכלות ולהשלים משימות בזמן. לכן, יש צורך להתמודד עם הלחץ באמצעות טכניקות הרפיה והתרעננות במהלך יום העבודה. בעבודות כמו הייטק ומשרדי עורכי דין, העומס הוא כזה שבכל מקרה קשה מאוד לעמוד בדרישות, וכמה שעובדים תמיד יש עוד משימות.
חשיבות ההתרעננות
במהלך יום עבודה עמוס, חשוב לקחת הפסקות קבועות כדי להתרענן. מחקרים מראים שיש גבול לכמות השעות שניתן לעבוד ברציפות לפני שהמוח מתחיל לאבד ריכוז. מחקר שנערך על ידי Harvard Business Review מצא שהמוח יכול להתרכז למשך כ-90 דקות ברציפות לפני שהוא זקוק להפסקה של 15 דקות לשיפור הריכוז והפרודוקטיביות. במקומות עבודה רבים ישנן פינות התרעננות או אפילו חדרי כושר, מתוך הבנה שהפסקות אלו חיוניות לבריאות העובדים ולפרודוקטיביות שלהם. הפסקות קצרות במהלך היום מאפשרות למוח להתאוורר ולהפחית את רמות הלחץ, מה שמוביל לשיפור בריכוז ובביצועים.
כיצד להתמודד עם דחיינות
פירוק המשימות: חלוקת המשימות הגדולות למטלות קטנות וברורות יכול לעזור להפחית את התחושה של עומס ולהקל על ההתחלה.
ניהול זמן: שימוש בכלים לניהול זמן, כמו לוחות זמנים ואפליקציות לניהול משימות, יכול לעזור לשמור על פוקוס ולהימנע מהסחות דעת.
הגבלת זמן למסכים: קביעת זמנים קבועים לבדיקה של התראות וחדשות והגבלת זמן השימוש ברשתות חברתיות במהלך שעות העבודה.
תמיכה חברתית: שיתוף הקולגות בתחושות ובקשים יכול לעזור לקבל פרספקטיבה חדשה ותמיכה להתמודדות עם הדחיינות.
הפסקות התרעננות: לקחת הפסקות קצרות להתרעננות במהלך היום, כגון טיול קצר, תרגילי מתיחה או שימוש בחדר כושר בעבודה, יכולים לשפר את הריכוז ולהפחית את הלחץ.
סיכום
דחיינות היא תופעה נפוצה בעידן הדיגיטלי, במיוחד בתעשיית ההייטק ובמשרדים גדולים כמו משרדי עורכי דין. בעבודות מסוג זה העומס הוא כזה שבכל מקרה קשה מאד לעמוד בדרישות, וכמה שעובדים תמיד יש עוד משימות. הבנה של הסיבות לדחיינות, כמו פרפקציוניזם, עמימות המשימות, הסחות דעת טכנולוגיות ולחץ בעבודה, יכולה לעזור בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות ושיפור הפרודוקטיביות בעבודה. הפסקות התרעננות וניהול זמן יעיל יכולים לתרום לשיפור הריכוז והפחתת הלחץ, מה שמוביל לביצועים טובים יותר בעבודה.
ביבליוגרפיה
Goff-Dupont, S. (2022). The real reasons you procrastinate at work. Work Life by Atlassian.
Harvard Business Review. (2021). Why You Procrastinate (It Has Nothing to Do with Self-Control).קישור למאמר
The HR Digest. (2020). Understanding Procrastination in the Workplace.
Henrik Sorensen. (2017). Your Brain Can Only Take So Much Focus. Harvard Business Review.קישור למאמר
Wilson, C. (2010). Maxed out: How long can we concentrate for? New Scientist. קישור למאמר
The Whitehall II Study. (2009). Long Working Hours and Cognitive Function. American Journal of Epidemiology.קישור למאמר
Comments