Search

ואם אני לא מניקה? מותר לדבר על זה ?


אני חושבת שאני אמא ממש גרועה, אומרת לי מאיה בפגישתנו הראשונה, ובוכה. טוב אל תשימי לב, זה ההורמונים, היא אומרת ומתייחסת לבכי של עצמה.


מאיה ילדה לפני כחודשיים בת בכורה, וקראה לה אור. היא ובן זוגה מאד שמחו לקראת הילדה, הם נשואים כשנתיים ונמצאים ביחד כארבע שנים. שניהם בני שלושים, גיל אידיאלי, היא אומרת להתחיל להקים משפחה.

עד עכשיו הכל הלך "לפי הספר" , כל החיים התנהלו על מי מנוחות ועל פי מה שהיא ציפתה מהם.

אני לא רוצה לדבר כרגע על הלידה, היא אומרת לי, זה היה קשה מדי. הרבה יותר קשה וארוך ממה שחשבתי שיהיה, יצאתי כולי מלאה כאבים. נדבר על זה בהזדמנות אחרת, כי היום אני רוצה לדבר על משהו אחר.


בקושי ראיתי את הבת שלי אחרי הלידה. לא ברור לי בדיוק למה. הראו לי אותה לשניה ואחרי זה לקחו אותה לחדר התינוקות. עברנו למספר ימים למלונית ויצאנו הביתה. בכל הזדמנות בקשתי לשוחח עם יועצות הנקה, שהראו לי כיצד להחזיק את התינוקת ועוד עצות טובות, אבל הייתי כל כך עייפה וכאובה ובקושי החזקתי אותה. הרגשתי כשלון מוחלט. קיוויתי שכשאצא הביתה הכל יסתדר. יצאנו הביתה, התאוששתי קצת וחשבתי שנכון לקחת יועצת הנקה פרטית. נכנסתי לקבוצות פייסבוק שבהן נאמר מאד בנחרצות שאמא טובה צריכה להניק. זה נשמע נכון באופן כללי - מה אני יודעת? אני לא יודעת כלום על להיות אמא.

כאן עצרתי את מאיה. צר היה לי עליה ועל המונולוג הזה שכולו נע סביב היותה אמא לא טובה.

את יודעת אמרתי לה, כל אמא היא אמא טובה דיה. וזה לא משפט שלי, זה משפטי של אחד מגדולי רופאי הילדים, דונלד וויניקוט. כל אמא היא אמא טובה לילד של עצמה. כל מה שהיא צריכה, וזו כבר התוספת שלי: זה לראות אותו, להקשיב לו ולהשתדל לספק את צרכיו ככל שניתן, בעיקר בתקופה הראשונה לחייו.

אז נכון, את עדיין לא יודעת מה בתך אומרת, מה מפריע לה ומה היא מבקשת. אני מעריכה שגם היא לא יודעת. משהו מפריע לה או משהו חסר לה ואתם, ההורים והתינוקת, צריכים לגלות ביחד מהו הדבר הזה שנחוץ לה.


אם נחזור להנקה, ברור שתינוקת צריכה לאכול. אינני חושבת שהשאלה אם היא יונקת חלב אם או אולי חלב מטרנה, מעסיקה אותה כל עוד היא שבעה. את כאמא יודעת שיש יתרונות לחלב אם על חלב מקופסא. גם כי בחלב האם יש נוגדנים, וגם כי חלב האם מותאם למערכת העיכול של התינוק ואילו החלב מפורמולה, משתדל מאד להיות מותאם, וגם מצליח בכך אבל עדיין לא כמו חלב האם.

אם השיקול הזה הוא שמטריד אותך וחשוב לך, היום ישנן משאבות בהן את יכולה להעזר ולהאכיל את התינוק דרך בקבוק. גם בן זוגך יכול לעזור בכך או אולי אמא שלך?

ולמה אני אומרת את כל זה?

כי יועצת הנקה, זאת שמעתי מפציינטית אחרת, אמרה לה שעליה להשאר צמודה לתינוק כל הלילה, כמו "משמרת לילה", ולהאכיל אותו באופן רציף. אני רוצה שנחשוב רגע על העיצה הזו. הרי אחרי הלידה האם צריכה לישון בלילות כדי להתאושש! אז למה לכפות עליה חודשים ללא שינה? ואם היא לא יכולה לעמוד בעיצה הזו, למה לגרום לה להרגיש כשלון עם עצמה? למה בכלל לתת עיצות שאי אפשר לעמוד בהן?

אם האם מתקשה להניק או התינוק מתקשה לינוק, ואם היא רוצה בכך ומסוגלת לעמוד באתגר, ישנן שיטות להתמודד עם הקשיים הללו וזה מצויין. אבל מה אם זה לא מתאים לך? או שניסית והפתרונות לא הצליחו אצלך? או אולי החלב שלך אינו מספק את צרכי תינוקך? או שהוא מתקשה לינוק וכלההתרחשות הזו יוצרת לכלם לחץ ותחושת כשלון? מי צריך את זה? לא עדיף שתשני בלילות ושבן זוגך יחליף אותך בהאכלת הילד ושכולם יהיו מאושרים ומרוצים. גם אבא ישמח להיות חלק מהטיפול בילדו, גם הוא בוודאי מאד מתרגש מתפקידו החדש. בין אם בחלב אם או בפורמולה כזו או אחרת, מה שמתאים לכם, מה שהחלטתם. העיקר שתהנו ביחד בתחושת המשפחתיות החדשה הזו, בהתרגשות של הבאת חיים חדשים לעולם. זה הרבה יותר חשוב מעמידה במשימות שמוכתבות מבחוץ, שאולי מתאימיות לחלק מהאמהות, אבל בוודאות לא מתאימות לכולן. כי הרי משימות אלו הוכנו מבלי שמכירים אתכם כלל וכלל.


ומה אם התינוק בכלל ישן בלילות? אולי מתעורר פעמיים לאכלה והחלפת חיתול, מדוע צריך להשאר ב"משמרת לילה"? מדוע לא לתת לתינוק להבין מהרגע שהגיע הביתה שבלילות ישנים?

ילדי שלי לאחר שנולדו, ישנו החל מגיל 3 חודשים, פחות או יותר משעה 7 בערב עד 7 בבוקר. זה מה שציפיתי שיקרה וזה מה שקרה. אף אחד לא אמר לי להשאר ערה בלילה. מה שכן אמרו וזו היתה הדוקטרינה אז, זה להאכיל את התינוק כל ארבע שעות, לא פחות ולא יותר.

הקשבתי לתינוק שלי, בני הבכור, והשיטה הזו לא התאימה לו. הוא פשוט בכה כל הזמן. וגם אני בכיתי איתו. וכבר אז, כפסיכולוגית בראשית דרכה, החלטתי שטוב להקשיב לעצות, אבל בסוף, מה טוב לך, ולילדייך רק את יודעת. לכן, לאחר ימים ספורים התחלתי להאכיל אותו מתי שרצה, וזו הדוקטרינה בימינו כידוע.

דוקטרינות מתחלפות וקשר אם וילד, בעינו נשאר....

לכן, למאיה ולקוראות, אני מציעה להקשיב לעצמכן, להקשיב לילדיכן, ולבחור מעצות המומחים רק מה שמשתלב בחייכן באופן הרמוני. מה שיוצר קונפליקט שימו על המדף, חישבו על זה בנחת ביום אחר.


תהנו מכל רגע, הפכתן להיות לאמהות, הבאתן חיים חדשים לעולם והפכתם למשפחה. סימכו על עצמכן שתהיו אמהות טובות לילדיכם שכל מה שהם רק רוצים זה להיות הכי הכי הכי קרוב לאמא.