בחלק הראשון של הפאזל, היתה האשה בשנות השלושים בחייה בתחושת לחץ ומרוץ נגד הזמן משום שבמשך כששה חודשים היא לא הצליחה להרות.
היא מתלבטת, האם להמתין עוד זמן, שנה שנתיים? האם המתנה כזו היא בזבוז זמן, כי אולי אחרי גיל 30 חבל לבזבז זמן? ואם לא להמתין האם להכנס לתהליך של בדיקת פוריות, פוריות שלה ושל בן הזוג וכל מה שנובע מן התהליך הזה?
היא לחוצה וחרדה, הלחץ שלה בוודאי גם מושפע מההרגשה והדרישה שלה מעצמה ומהחיים שהכל יהיה "מתוקתק" לפי תכנית, עד עכשיו זה עבד מצויין, לימודים, נסיעה לחו"ל, בן זוג, עבודה, בדיוק בסדר שהיא שמה לעצמה. היא היתה מאד מרוצה שהכל כל כך זורם לפי התכנית, ואז פתאום לוח הזמנים השתבש.
זו סבה שהיא נכנסה ללחץ, פתאום הרגישהשהיא מאבדת שליטה.
אם נוסיף לכך את הלחץ שתמיד גם מגיע מן הסביבה הקרובה לזוג הצעיר: "את לא נהיית צעירה יותר", "ראי אצל טלי כבר שני ילדים", "תזמיני אותנו לברית", וגם: "בת דודה שלי היא בדיוק בגיל שלך והיא בטיפולי פוריות, את רוצה את הטלפון של הרופא שלה?" ..
חלק ב
היתה אצלי אשה צעירה, בריאה, שעשתה בדיקה גנטית בגלל היסטוריה משפחתית וגילו אצלה גן של סרטן השד. מהרגע שהיא קבלה את ההודעה הזו, ההנחיות נפלו עליה כמו טילים שנפלו עלינו במבצע שומר החומות. את צריכה: כאן הסבירו לה (לא ארחיב) תהליך גופני מסובך, מכאיב ומפחיד שבסופו יהיה בחירה של עובר שאינו נושא את הגן. באופן טבעי היא (וגם בן זוגה, כך הבנתי ממנה) נכנסה לחרדה גדולה ביותר מכל התהליך, זה הכניס לחץ משמעותי, ומתח מיותר לחיי הנישואים שלהם. שלא לדבר כמובן על העלויות. קצת מטריד אותי עניין העלויות.
לשאלתי האם שקלו להכנס להריון באופציה הטבעית, קבלתי תשובות נחרצות ביותר, זה רעיון רע מאד, כולם אומרים את זה. יכול להיות שזה רעיון רע אמרתי לה, אבל חייבים לשקול את כל האופציות לא? זה הגוף שלך, החיים שלך, הזוגיות שלך? לא! אין על מה לדבר! אמרה לי בנחרצות וספרה שהיא שמעה על מישהי שיש לה גן כזה ושהחליטה לא לעשות בדיקת גנים וללדת באופן טבעי, ועובדה שיש לה עכשיו ילדה אוטיסטית.
מה זה קשור, שאלתי? מה ענין אוטיזם לגן סרטן??
היתה לי הרגשה שמפעילים על הזוג הצעיר הפחדות לא נחוצות. זוג יכול לעבור טיפולים כמובן אם זה מה שהוא מחליט לעשות, אבל למה לא לשקול בשקט את האפשרויות?
אולי זה רעיון גרוע, אבל בכל זאת, בבקשה תקשיבי לי. נניח שתלדי באופן טבעי בשנים הקרובות, והילדה שלך בעוד כ 25 שנה תשקול את האפשרויות שלה, ואם היא תגלה אז שהיא נושאת את הגן הזה, מי יודע מה יהיה עד אז. אולי אפשר יהיה כבר לשלוף גן חולה מתוך הגוף?
ובכלל אולי דרך התהליך המורכב הזה אתם מוותרים על ילד החלומות שלכם? אי אפשר לשלוט על הכל!
מה שאני רוצה לומר זה שקונצפציה היא לא דבר טוב. את צריכה ורוצה לחשוב מה טוב בשבילך! לפני קבלת החלטה כל כך חשובה צריך לקחת בחשבון הרבה דברים. יש מצבים שזוג לא עומד בעלויות של התהליך הזה, ויש זוג שהתהליך הזה כל כך מפחיד אותו עד שהוא עצמו מתחיל להתערער, או במצב הבריאות של בני הזוג, או שחיי הזוגיות יכולים להפגע מאד, יש אנשים שאינם יכולים לעמוד בלחץ והמתח, והרי המומחים אמרו!
הם לא צריכים להרגיש אשמים אם הם לא בוחרים בדרך שהיא לכאורה היחידה הנכונה, תהליך של בחירת עוברים.
תמיד יש לאנשים וגם למומחים אג'נדה משלהם וזה בסדר גמור, אבל את צריכה לשמור על האג'נדה שלך.
כי הטיפולים יהיו עלייך, וההריון יהיה עלייך, הלידה והילד גם הם, כולם עלייך ובעיקר הילד לעשרות שנים קדימה.
הכאב, הצער והשמחה, חוזק הזוגיות אין מלים לתאר את חשיבותו כדי להצליח להתמודד עם החיים.
תקשיבי לכולם, תשקלי כל מה ששמעת, בעד ונגד, נגד ובעד. וקבלי החלטה, תעשי מה שנכון עבורך.
ולכן, בכל מצב ובכל התלבטות, תדאגי לעצמך! היי שלמה עם ההחלטות שאת מקבלת.
לעתים באמת נכון, ההחלטה תהיה לא קלה, ולעתים הסביבה תשים עלייך לחץ לכוון אחד או לכוון אחר, לעתים אולי יראה לך שכדאי לחשב מסלול מחדש, בעיקר בעולם העבודה, ולחפש מקום שמשתלב באופן הרמוני יותר עם הכוון שלך בחיים. תעשי מה שטוב לך ולזוגיות שבה את נמצאת.
ההחלטה היא שלך, הגוף שלך, האג'נדה שלך.
Comentarios