ג'סיקה הגיעה אלי לקליניקה עם חששות לגבי כניסתה להריון. היא בת 33 וחוששת שיהיו לה קשיים להכנס להריון בגלל גילה. כל חברותיה בנות גילה, התחילו טיפולי פוריות מסוג כלשהו, לפחות תהליך של הקפאת ביציות. היא קרוב לוודאי היתה עושה כמותן, רק שהיא פוחדת מזריקות ובכלל מטיפולים והתערבויות רפואיות, ולא יודעת אם היא מסוגלת לעבור זאת. כולם לוחצים עליה מסביב, דורשים ממנה להתגבר על החששות שלה מזריקות, אתמול חברה זרקה לה: "אם את באמת רוצה ילד, אז תעמדי בזה. מה את חושבת שלנשים אחרות זה כזה כיף גדול" ? היא לא חשבה על זה ככה. היא פשוט לא מעזה, וכל הנשים האחרות נראות לה גיבורות!
נכון שהנשים הן גיבורות, בכל מצב, בין אם הריון ולידה "רגילים" לבין טיפולי פוריות על כל המשתמע מכך, הנשים הן גיבורות!
אבל הבה נעצור רגע את הדיון ונסתכל בנחת על הבעיה שג'סיקה מביאה איתה.
ראשית אני מזמינה את כולן להרגע. גסיקה היא רק בת 33. בגיל 33 אפשר להרות באופן טבעי ובלי התערבויות.. בואו ננשום רגע, כמה נשימות עמוקות. מה יעזור לנשום תשאלו? ובכן יעזור הרבה, כי הלחץ, החרדה והפניקה שלעתים מתפתחות, הינם גורם לא קטן בקושי להרות.
ג'סיקה כבר בפניקה מטיפולי פוריות, והיא רק בתחילתם של חודשי נסיון להרות. זה לא עוזר לתהליך. זה אפילו מפריע לו.
"אבל כולם אומרים"....ומספר הביציות יורד.... והסיכוי להרות יורד.....
הכל נכון, ועדיין בהחלט אפשר להרות באופן טבעי.
כשהייתי בגילכן, ולא ידעתי שעלי לדאוג, ילדתי את בתי בגיל 33, לא ידעתי שצריך לדאוג, ולא היתה בעייה מיוחדת. פצינטית צעירה בגילה של ג'סיקה ספרה לי שרופאת הנשים אמרה לה להרגע, שגיל 33 זה גיל צעיר, ושהכל בסדר גמור, אין צורך לדאוג. היא היום חובקת בן, בן שנה.
רגע, אז כמה זמן לחכות, ומה לעשות? ואיזה תכנית?
ואני מתעקשת, להרגע, זה אומר להרגע, לקחת את הזמן, לא לחשוב על מה אם.... ואיך...ולמה.... ואולי....
ג'סיקה שואלת לגבי הפחד מזריקות וזו כבר שאלה אחרת אפשר וצריך להפריד אותה מנושא ההריון, ולעסוק בשאלה חשובה זו.
אבל עוד קודם לכן, נראה לי לגיטימי מאד וחשוב שאשה תחשוב אם היא רוצה טיפולים כאלה ואחרים. זה הגוף שלכן!
איכשהו, כמה שהעולם משתנה, וכמה שנדמה לנו שמעמד האשה משתפר, הרי תמיד יש המקום הזה שבו מישהו אחר חושב שהוא יודע טוב יותר מה טוב לנו ומה טוב לגוף שלנו. והלחץ החברתי לא עוזר.
זה הגוף שלך, אז עיצרי, שאלי לגבי הזריקות (ולגבי התהליך כולו), מה הן עושות לגוף מעבר להשפעה הספציפית על ביציות והריון?
האם יש סיכונים?
חברה שלי, אשה מבוגרת, חלתה לפני מספר שנים בסרטן. סיפרה שהרופאים הסבירו לה שזה סרטן "הורמונלי" - כלומר נגרם בגלל ההורמונים שהיא לקחה משך שנים (בגלל תופעות של גיל המעבר). היא היתה מאד מופתעת שההורמונים שהיא לקחה יכולים לגרום סרטן. אל תהיו מופתעות משום דבר. גם אם הרופאים לא מסבירים לכן בפרוטורוט לגבי התהליכים שבפניכן ואת הקשיים (גופניים ונפשיים) בכלל והסיכונים בפרט, הרי בימינו יש לנו גוגל. תשאלו, תקראו, תבדקו, תתייעצו. קראו דעות שונות. כשכולם מדברים במקהלה, זה מעורר חשש שחסרה פה קצת ביקורת עצמית.
הגוף שלכן!
נכון שהרצון לילד חזק מאד, ורובנו מוכנות לעשות הרבה מאד כדי להגיע לכך!
אבל בעיניים פתוחות!
האם הטיפול הכרחי? מתי זה הכרחי? מה הסיכונים?
קראו, חשבו, התייעצו, אל תתנו ללחץ החברתי ולנורמות להיות גורם מכריע בהחלטתכן
.
כמו אותה קבוצת פייסבוק של נשים בה כל הנשים הצהירו שהן אינן רוצות ילדים! ואם אשה בתוך הקבוצה משנה את דעתה? זה פסול? כמובן שלא!!
יש לך רק גוף אחד שמלווה אותך מהרגע שנולדת ולמשך כל חייך. שימרי עליו. דאגי לו. עשי רק מה שמתאים וטוב לך.
Comments