אי-ודאות בטיפולי פוריות
בפוסט קודם, דיברנו על ההתמודדות עם אי-ודאות במצבי משבר לאומי ועל הדרכים שבהן אי-ודאות משפיעה עלינו ברמה האישית והקולקטיבית. בפוסט הזה, נצלול אל דוגמה נוספת ומשמעותית של אי-ודאות – תהליך טיפולי פוריות. בעוד שהמאבק עם אי-ודאות במצבי משבר משתף את כולנו, המאבק של נשים בתהליכי פוריות הוא אישי ואינטימי, ונעשה לרוב הרחק מהעין הציבורית. ננסה להבין כיצד אי-הוודאות מלווה את התהליך הזה ואת הדרכים שבהן ניתן להתמודד איתה באופן מיטבי.
תקופות של אי-ודאות הן תמיד מאתגרות, אך כשמדובר בנשים המתקשות להרות, אי-הוודאות מקבלת משמעות אחרת, עמוקה וכואבת יותר. נשים רבות שנמצאות בתהליכי טיפולי פוריות חוות מעגל בלתי פוסק של תקווה ואכזבה, עם תחושת אי-ודאות מתמשכת לגבי היכולת שלהן להרות ולהפוך לאימהות. זהו תהליך קשה הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית, ומצריך לא רק כוחות נפש גדולים, אלא גם תמיכה רגשית ומקצועית.
אי-ודאות והחיים עצמם:
כמו במאמר הקודם, שעסק באי-ודאות המתמשכת בתקופות של משבר לאומי, גם כאן נושא האי-ודאות תופס מקום מרכזי. אך יש הבדל משמעותי: בעוד במצבי משבר לאומי נוכל להיעזר בסביבה ובקהילה, הבעיה משותפת לכולם. במצב של טיפולי פוריות, הבעיה של האשה היא פרטית שלה. לא רק שהיא אינה בעיה משותפת לאחרים, אלא היא גם בדרך כלל לא רוצה לשתף אחרים. זה נושא אינטימי ואישי והנשים בדרך כלל בוחרות לשמור על פרטיותן. לכן, הנשים עוברות תהליכים כואבים ומתישים ובמקביל הן הולכות לעבודתן כרגיל, ולא מספרות לכך על אף אחד.
ככלל, נשים רבות לא מספרות על הריונן בשלושת החודשים הראשונים. הנסיון מלמד שבתקופה זו הריונות רבים מסתיימים בגלל סיבות שונות שאינן בשליטה. זו גם התקופה בה בבדיקות מגלים אם העובר תקין ואין לו ליקויים חמורים. על אחת כמה וכמה בהליכים שכלל לא יודעים כמה זמן זה יקח ואם בכלל זה יביאו להריון - זו אי הודאות והנשים שומרות על פרטיות. השמירה על פרטיות יש בה צד טוב כי זה גם מאפשר לשמר את השיגרה בעבודה ובכלל, ושגרה בפני עצמה כפי שכתבתי לא פעם, חיונית להתמודדות עם מצבים מורכבים.
אבל בכל מה שקשור לההתמודדות עם המצב, הנשים מוצאות את עצמן מאד בודדות, וההתמודדות כאן שונה ומצריכה חשיבה אחרת.
חווית הכישלון והחוסר בשליטה
הקושי הגדול בטיפולי פוריות נובע מהתחושה שהגוף אינו בשליטתך. נשים שעוברות טיפולים רבים מוצאות את עצמן בניתוק מהגוף שלהן, כאילו הוא "לא משתף פעולה". חוסר היכולת לדעת אם הטיפול יצליח או ייכשל יוצר מעגל של מתח וחרדה. אי הצלחה במידה וכבר קרתה מחריפה תחושה זו. גם כשנראה שהאישה עשתה הכל נכון והקפידה על כל שלב בתהליך, היא עדיין יכולה לעמוד מול כישלון נוסף – מה שמגביר את תחושת חוסר האונים.
חווית ההפלה כטראומה
הפלות חוזרות לא נחוות ככישלון רפואי דוקא – והן חוויה מכאיבה, פיסית ונפשית. נשים שחוות הפלות מוצאות את עצמן מתמודדות עם אכזבה עמוקה, גם מהגוף שלהן, לעתים גם תחושת כשלון. צריך תקווה כדי להמשיך בתהליך ולקוות שבפעם הבאה ההליך לביא להריון ולתינוק . אבל לא תמיד קל לשמור על התקווה וגם על הכוחות הנדרשים כדי לעמוד בכך. לצד זה, הנשים כמו בעולם מקביל נדרשות (כי לא תמיד מבינים אותן) או אף דורשות מעצמן להמשיך בחיים כאילו דבר לא קרה. אבל הטראומה הזו, של איבוד עובר שכל כך ייחלו לו ולעתים גם של איבוד התקווה, מקשה על היכולת לתפקד כרגיל. זה צפוי וזה מובן. פשוט מאד קשה.
תחושת הבדידות בטיפולי פוריות
נשים רבות בוחרות לשמור על פרטיותן במהלך טיפולי פוריות. הרצון להימנע משאלות מציקות מהסביבה או מהמשפחה מוביל לכך שהן עוברות את התהליך לבד, ללא תמיכה רגשית. בעידן שבו אנחנו מדברות על חשיבות התמיכה מהסביבה, דווקא במצבים כאלה הפרטיות מהווה מחסום. בעוד במצבי אי-ודאות אחרים, כמו משבר לאומי, ניתן לפנות לסביבה ולקהילה לקבלת תמיכה, נשים בטיפולי פוריות מוצאות עצמן ללא רשת התמיכה הזו.
ליווי פסיכולוגי כתמיכה רגשית
ליווי פסיכולוגי הוא חיוני במצבים מורכבים כאלה, ובתהליכים כמו טיפולי פוריות. בעיקר כשאלו נמשכים זמן, הטיפולים לא רק מכבידים פיזית אלא גם יוצרים לחץ וחרדה רגשיים. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של תמיכה מקצועית, שמאפשרת לנשים לדבר על תחושותיהן, לשחרר את הכאב ולמצוא דרכים להתמודד עם המתח והלחץ הנפשי. ליווי פסיכולוגי תפקידו לעזור לך לעבור את התקופה הזו, לעזור לך להרגיש מובנת, להוות מקום בו תוכלי לומר הכל, לשאול הכל ולקבל החלטות בתנאים מיטביים.
התמודדות יומיומית: שמירה על איזון רגשי
שילוב של כלים לשמירה על איזון רגשי הוא חיוני במהלך התהליך. פעילות גופנית מתונה, תרגולי נשימות, מדיטציה מוסיקה - האזנה או אולי את מנגנת בכלי או שרה? – כל אלו הם חלק מהדרכים להקל על העומס הנפשי. מי שרגילה לעסוק בספורט, לא תמיד יכולה להמשיך באותן פעילויות, אבל ככל שאפשר ובהתאם למה שמותר לעשות במצב הגופני הנתון, כדאי ורצוי לעשות. אולי יוגה או פלדנקרייז, שחייה יכולה להיות נהדרת, בהיותה גם ספורט אירובי, גם תרגילים מיים וככלל למיים יש אפקט מרגיע.
לסיכום
ההתמודדות עם טיפולי פוריות והפלות חוזרות היא קשה במיוחד בשל האי-ודאות הרבה הכרוכה בכך. כל אישה עוברת את התהליך הזה בצורה שונה, אך חשוב לזכור שהליווי הפסיכולוגי והתמיכה הרגשית חשובים לא פחות מהטיפולים הפיזיים. נשים רבות מוצאות את עצמן מתמודדות לבד, ולכן קריטי להדגיש את הצורך לפנות לעזרה מקצועית כדי לשמור על הבריאות הנפשית ולהתמודד עם הכאב והלחץ.
ביבליוגרפיה
Greil, A. L., McQuillan, J., & Slauson-Blevins, K. (2011). The experience of infertility: A review of recent literature. Sociology of Health & Illness, 33(1), 1-15.
Gameiro, S., Verhaak, C. M., Kremer, J. A., & Boivin, J. (2013). Why do patients discontinue fertility treatment? A systematic review of reasons and predictors of discontinuation in fertility care. Human Reproduction Update, 19(6), 575-589.
Domar, A. D., & Seibel, M. M. (1997). Emotional aspects of infertility. Journal of Reproductive Medicine, 42(10), 1047-1051.
コメント