Search

על החשש מגברים

Updated: Feb 3

מירה הגיע אלי לקליניקה מפה לאוזן. שמעתי שאצלך בקליניקה אין גברים, נפלט לה והשתתקה. את לא הראשונה שמרגישה ככה אמרתי לה והיא נשמה לרווחה. אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני פוחדת מגברים, נוח לי להגיע למקום שיש בו רק נשים, כשיש גברים אני מייד מרגישה מאוימת. זה לא אשמתם, לפעמים אלו גברים מאד נחמדים ונעימי הליכות, אבל עד שאני מכירה אותם ועד שאני נותנת אמון עובר יותר מדי זמן, זה מיותר מבחינתי, עייפתי מזה, אני רוצה קצת זמן נטול גברים בעיקר כשאני באה לשוחח על עצמי. מירה כבת שישים, נאה מטופחת ואלגנטית, דיבורה רהוט, היא רואת חשבון במקצועה, מרבה לבקר בתערוכות ובקונצרטים, עושה פילטיס ויש לה מאמנת במכון כושר.

אני לא יודעת למה אני פוחדת מגברים, לא הותקפתי או משהו כזה, אבל יש לי חוויה מתמשכת עם גברים שתמיד מעליבים, תמיד אומרים לי כל מה שלא עשיתי נכון, מעירים על העבודה שלי, תמיד יודעים טוב יותר, מעירים על ההופעה שלי. גם מחמאות לכאורה נשמעות לי הרבה פעמים כבאות להנמיך אותי. מה אני צריכה שיחמיאו לי על המראה שלי כשאני מגיעה לישיבת דירקטריון?

שותקת רגע, בלי קשר, היא אומרת, פתאום חשבתי על זה שכשאני הולכת ברחוב, אני תמיד בודקת שאין גבר מאחורי. גם במעלית ככה.

מירה מזכירה לי כי פעם סיפר לי גבר כי לאחר שהותקף ברחוב, הוא שם לב שהוא תמיד מסתכל אחורנית כשהוא צועד ברחוב. כשהוא סיפר לי זאת חשבתי בלבי שאני עושה זאת כל חיי, מאז אני זוכרת את עצמי. תמיד מוודאה שאין גבר מאחורי. אחרי שהוא סיפר לי זאת שאלתי נשים אחרות וכמעט כלן סיפרו שגם הן עושות זאת, תמיד בודקות שגבר לא הולך מאחוריהן. גם ביום ובוודאי לאחר שעות החשיכה, ובחורף זה סביב השעה חמש אחר הצהריים.

יש לנשים חוויה של פחד מתקיפה, גם ביום וגם בלילה. ביום זה יכול להיות "סתם" גבר שעובר, שנוגע, שאומר משהו, שעובר קרוב מדי וזה מפחיד, אפילו אם לא במתכוון, ובלילה זה ממש מפחיד. ככל שאת פחות יודעת להתגונן פיסית, אם לא עשית קורס הגנה עצמית, או את פשוט חזקה וספורטיבית.


יכול להיות שעם הגיל החוויה של פחד מגברים, לא רק ברחוב אלא בכלל, מתגברת או נחלשת, תלוי בחוויות שעברת. ללא ספק כשאת בת שישים,זה קשור גם החוויות שעברת לפני עשרות שנים, האוירה אז היתה הרבה יותר סקסיסטית מהיום, הרבה דברים שהיום נקראים הטרדה מינית אז עברו חלק לגמרי. גם בעבודה ובוודאי בצבא. בצבא אני חושבת היו נורמות פסולות ביותר, נורמות שהיום מעיפים קצינים מהצבא ו/או מכניסים אותם לכלא. בכל זאת זז משהו.

אז למה זה ככה? למה?

מירה באה אלי לתשובות, למרות שהיא יודעת שהתשובות לא ממש בידינו.

אלו הנורמות. ואנשים נוהגים על פיהם. יש מי שסולם הערכים שלו יציב בתוכו ועל פיו ינהג. הנורמות הן כוון כללי עבורו, אבל לא יעשה דבר שפוגע בסולם הערכים שלו, כי זה יפגע בהערכה העצמית שלו. יש אנשים כאלה. אבל יש גם הרבה אחרים. יש את אלו שאינם יודעים מה מותר ומה אסור, והנורמות מהוות עבורם מראה כוון. "כולם עושים ככה" . אנחנו רואים את זה הרבה במצבים של לחץ חברתי, רוצים להיות כמו כולם, או שלא ילעגו לי, או שיגידו שאני פחדן. ויש אלו שאוהבים לנצל הזדמנויות ולא מפריע להם לנצל נשים לצורך זה, או לפגוע, העיקר שזה משרת אותם באיזה אופן.

לצערי הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה המוקדמות נתנו כלים בידים של גברים, חיזקו את הכוח שהיה להם על נשים ואיפשרו להם גם לאשפז אותן אם התחשק להם מסבה כלשהי, בעיקר כמובן אם המדובר בנשים שלהם שאולי חדלו לשרת אותם בדרך שחשבו שמגיע להם.

נורמות זה דבר מאד חזק וכוחני. והן משתנות מעבר לזמן , ולתקופה וכמובן משתנה מארץ לארץ.

כמובן ישנם גם החוקים, שהם כבר מחייבים ולא מותירים מקום רב לפרשנות, וגם אלו נובעים וקשורים קשר הדוק לנורמות. גירושין למשל, אם בארץ את עגונה ללא הסכמת הבעל, הרי בצרפת, 3 שנים של חיים בנפרד מזכים בגירושין בלי צורך בהסכמה.


מעמד האשה מתנדנד על נורמות הולכות ומשתנות, ככל שאנו נשים מבוגרות כך גדלנו בתקופה שהנורמות בה היות פחות מיטיבות עם הנשים. אבל גם היום גבר יכול להעליב אשה ואח"כ לומר סליחה וכולם ישמחו ויקדמו אותו לתפקיד פרקליט המדינה. אבל אם הוא יעליב יהודים, הנורמות לא מתירות זאת, ספק גדול אם בקשת סליחה תספיק לו. כאשר זה נשים, קלה היד על ההדק.


מה לעשות?

מירה, אני אומרת לה, בואי נמצא את הדרך בה תוכלי לחיות את חייך באיזון בין המצב הנוכחי בנורמות כמות שהן ומה שאת לא יכולה לשנות לבין מה שבידייך שלך. בואי נבחר יחדיו את המלחמה שאת רוצה לנהל, והיכן את רוצה להתפשר, ולחיות בטוב.


למצא את דרך המלך האישית שלך, סדרי עדיפות בחייך, תכנית קדימה, על מה לוותר ועל מה לא.


Tel-Aviv

©2019 by Nirit Eshkar Tolkowsky