התבקשתי לתת הרצאה לנשים ביום האשה הבינלאומי. ההרצאה כדאי שהיא תהיה באנגלית, נאמר לי, שכן ההרצאה מיועדת לנשות עסקים שחלקן אינן דוברות עברית.
מן הצד האחד, אנגלית זו שפה מוכרת לי בקריאה כתיבה ובדבור ובכל זאת הרגשתי חסרת בטחון.
ואז באופן אסוציאטיבי נזכרתי בסיפור ששמעתי לפני שנים רבות בהיותי סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה. היתה לנו מרצה שסיפרה שהיא עברה להתגורר באנגליה מבלי שהתכוננה לכך והתחילה לעבוד שם. היא סיפרה שהרגישה חוסר בטחון לטפל באנשים באנגלית ובאחת הפגישות הטיפוליות, השתמשה מטופלת במילה שהיא, אותה מרצה, לא לגמרי הבינה.
קצת מתוך מבוכה היא שאלה את המטופלת למה היא מתכוונת כשהיא אומרת את המילה הזו, בכוונה את השאלה למילה שהיא לא הכירה. כתשובה לשאלתה, הסבירה לה המטופלת באריכות את כוונתה וכך התחיל הקשר הטיפולי. מפגישה זו הבנתי, סיפרה לנו המרצה, שלמלים יש לעתים משמעויות שונות לאנשים שונים. שאם את רוצה לעבוד עם אנשים, עלייך לשים לבך, ולשאול את עצמך למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים דבר זה או אחר. כשאת שואלת לכוונתם, מורגשת ההקשבה העמוקה שלך לדברי המטופלת, וזה כשלעצמו מהווה בסיס טוב לקשר.
נזכרתי בחכמת הנסיון של אותה מרצה, וחשבתי כיצד ליישם אותה בהרצאה. כי הרי בהרצאה וגם בטיפול הכל בנוי על מלים ועל המשמעויות שלהן.
היות ונושא ההרצאה היה "נשים וקריירה" , שאלתי את עצמי, ואני שואלת אתכן נשים יקרות, למה אתן מתכוונות במילה קריירה?
כל אחת מכן תתן לי את תשובתה שלה, ואני גם כן אתן את תשובתי. .
אם כך מהי בעיני קריירה?
כמובן שכל אחת ואחת שישובת מולי, אשאל אותה ואעזור לה לברר מהן המטרות והמחשבות שלה, ולאן להבנתה פניה מועדות. אך אם תשאלו אותי מה אני מייחלת לכל אחת ואחת, הרי שעבורי קריירה היא היכולת של כל אחת מכן לקיים את עצמה כלכלית. לא להיות תלויה באחרים, גם לא בבני או בנות זוג, ולבנות לעצמה בסיס כלכלי איתן.
לכך יש מספר סיבות:
האחת, לעולם איננו יודעות מה צופן הגורל עבורנו ועבור משפחתנו. יש קשיים בזוגיות, יש קשיי בריאות, חלילה יש אסונות. טוב לך לדעת שככל שבריאותך לצידך, את תמיד יכולה להשתכר ולממן את חייך וחיי ילדייך.
זו דוגמא אישית טובה לילדייך, וזה גם חשוב ומעביר מסר של שיוויוניות בזוגיות ובחיים בכלל.
היו לא מעט סיפורים בדורות קודמים, גייל שיהי ("מעברים" 1979) תתן אין ספור דוגמאות אבל גם לא מזמן כל כך, שנשים איפשרו לבני הזוג שלהן להתפתח בקריירה שלהם (רופאים, עורכי דין וכו) ומצאו עצמן אחרי -15 -20 שנה ללא בני זוג וללא פרנסה. לעתים סיפורים כאלו אחרים יש להם סוף יותר או פחות טוב.
אבל למה בכלל תרצי ללכת לכוון שעלול להביא, גם אם לא במתכוון, לביטול עצמי?
אנחנו במאה ה 21 ועדיין נשים צעירות ממהרות לוותר על תכניותיהן. הנימוקים נשארו אותם נימוקים: הוא משתכר יותר, הוא בסטארט אפ תובעני עם סיכוי לגדול, הוא בהתמחות מקצועית שלאחריו ישתכר יותר וכו.
תשאלי את עצמך :"מה יצא לי מזה"? זו שאלה לגיטימית. אם את מוותרת על תכנית שלך למען בן הזוג, מה יהיה השלב הבא שהוא מוותר על תכנית שלו כדי שתוכלי להשלים את תכניתך?
ככלל אולי תנסחו את העתיד בהבנה של תכנית גדולה משותפת שכוללת את הרצונות של שניכם?
לכן התשובה שלי לקריירה היא בראש ובראשונה לוודא שאת עצמאית ברמה הכלכלית. שאלי את עצמך איך תכניותיכם משתלבות בדרישת המקצוע שלך להיות מעודכנת. תהיי קשובה גם לשוק העבודה המשתנה.
ולא פחות חשוב מכל הנימוקים הללו, היכולת להשתכר משפיעה מאד על הביטחון העצמי שלך. תלות, מן הצד השני גורמת להחלשה, להורדת תחושת החשיבות עם השנים, אולי בעיני עצמך אולי בעיני הסביבה. כך עולמנו עובד. לא מעט במריבות זוגיות נשמע את אחד מבני הזוג אומר "בינתיים זה אני שמממן את המשפחה שלנו" , כלומר מי שמשתכר הקול שלו נשמע יותר בחוזקה.
לא פעם מגיעות נשים לספת הפסיכולוגית ומספרות על בטחון עצמי ירוד. בטחון עצמי מתחזק בעשייה, בטחון עצמי מתחזק בהתמודדות עם אתגרים ובהבאת הישגים.
איך לעשות את זה, מה ללמד, מה לעבוד, איך לאזן בין קריירה לחיים פרטיים כל אלו שאלות חשובות ביותר.
כל אחת מכן תתן לי את תשובתה שלה. הרי אני רואה את תפקידי לעזור לנשים צעירות בבניית חיי הקריירה שלהן לצד חיי המשפחה והפנאי.
היי עצמאית כלכלית. זו המשמעות בעיני של קריירה.
עצמאות כלכלית מחזקת בטחון, נותנת דרגות חופש ובזכותה אפשר לממש תכניות הרבה יותר בקלות.