מירנדה מרגישה שהבטחון העצמי שלך ירוד למדי. זו הסבה שהיא הגיעה אלי. זה במיוחד התחיל להפריע לה לאחרונה, שהיא רואה את עצמה מהצד, כיצד היא מתפקדת ליד הורים אחרים, ליד אמהות אחרות, היא מאד מודאגת שהיא אינה אמא טובה דיה, שאינה טובה כמו האמהות האחרות, ובעיקר שהבן שלה שהינו ביישן וחסר בטחון לומד את זה ממנה מה שבאמת מראה שהיא אמא לא הכי טובה.
אז קודם כל, מירנדה היא אמא מדהימה, ויש הרבה הבטים לאמהות, אוי לנו שאם נשפוט את עצמנו על פי ציר אחד ובצורה מצומצמת כזו. דונאלד ויניקוט דיבר על המושג "האם הטובה דיה" ומשמעות המונח הזה הוא שרוב האמהות הן אמהות טובות, וגם אם אינן מושלמות, הן אמהות טובות דיין, והכי טוב שיכול הילד שלהם לרצות, כי אמא יש רק אחת.
לכן קודם כל, אני אומרת למירנדה, בואי נפריד את הבעיות. את דעתי על טיבה של אמהות אמרתי לך ואפשר לחזור ולשוחח על כך. אבל ראשית כל הבה נשוחח על המונח ביטחון עצמי, ונבין מאיין הוא נובע ומה תוכלי לעשות כדי לשפרו.
יש היבטים פסיכולוגיים משמעותיים בבסיס התחושה של בטחון עצמי. זה מובן מאליו וכמובן שאפשר בטיפול ובשיחות לשוחח ולהבין את הסבות שהביאו לכך ולנסות להתמודד איתן.
אבל יש גם היבט מאד מעשי פרגמטי למונח הזה. כלומר, אדם רוכש בטחון עצמי כאשר הוא מתקדם בעולם העבודה, כאשר הוא מצליח בלמודיו, במחקר שהוא עושה, בספר שהוא כותב. בטחון עצמי הוא גם דבר נרכש ומתפתח, כאשר העשייה שלך זוכה להערכה מסביבך, לקידום בעבודה, להשתכרות ראויה וכן הלאה.
כאשר את למשל יוצאת מעולם עבודה, לתקופה משמעותית של שנים, יש לכך השלכות בראייה שלך את עצמך. יכול להיות שזה ישפיע רק במעט, אבל לאורך שנים את נדחקת החוצה מעולם העשייה ויש לכך השלכות ישירות על הבטחון העצמי שלך.
סבה נוספת לכך תהיה, שיציאה מעולם העבודה גורמת לך להפסיק להשתכר, וזה הופך אותך לתלויה כלכלית במי שמביא את המשכורת הביתה. תלות כלכלית, גם היא אינה מטיבה עם הבטחון העצמי.
כמובן שלכך יש השלכות אחרות, השאלה אם זה גורם לך להרגיש לא מגשימה את הפוטנציאל שלך, לא מתפתחת בכוונים שרצית.
המצב הזה שאמהות נשארות בבית כדי לטפל בילדים, הרבה פעמים בנימוק שהמשכורת של המטפלת יותר גבוהה מזו שאני מקבלת, היא אולי נכונה בראייה צרה ולטווח קצר מאד, אך בטווח הארוך, היא משפיעה על כושר ההשתכרות שלך לשנים קדימה, היא פוגעת בבטחון העצמי שלך והופכת אותך תלויה.
ככלל לא טוב שאדם יהיה תלוי באחרים, אלא כמובן אם הוא ילד, או חולה ובמצבים של החיים בהם אין לאדם ברירה. אבל אשה בריאה ומשכילה, בעלת מקצוע ובעלת תכניות לעתידה, טוב לה שתצא לעבודה ותתכנן את עתידה בהקפדה יתרה. השנים חולפות להן.
לכן מירנדה ואני נשוחח על מה היא עושה, על מה היא רוצה לעשות, על הכשלונות והאכזבות, והיכן המקום הזה שהיא יכולה להתרומם ממנו.
מדוע את אומרת לעצמך שאת אמא לא טובה? האם שמעת את זה ממישהו אחר? אני שואלת אותה. אם התשובה שלה לכך היא כן, יש פה אולי בעיה מורכבת של יחסים בתוך המשפחה. בן זוג מזלזל, הערות מעליבות יומיומיות, די בהן להרוס כל חלקה טובה. צריך לטפל בזה, לתקן את זה, לא לוותר.
וככלל, נכון שיש מוקדים פסיכולוגיים לחוסר בטחון, יתכן שנוצרו בילדות, אבל מה שקורה לך בחיים משפיע לכאן ולכאן. בטחון יכול גם להבנות וגם לההרס. זו לא גזירה משמיים. אשה שהיתה בילדותה בעלת בטחון עצמי שחיה עם בן זוג שכל הזמן נותן לה הרגשה שהיא נכשלת, הבטחון העצמי שלה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. סופו להתרסק.
לכן תנתחי את המצב, מצאי את הסבות שלך, וחזרי לעולם בו רצית לתפקד. המשפחה מאד מאד חשובה, אבל לא טוב למשפחה שהכל יהיה על חשבונך. זה לא טוב לא לך, לא לזוגיות ולא למה שהילדים ילמדו מזה לחייהם שלהם, כאשר יגדלו. לדוגמא האישית שאת נותנת להם. זכרי שילדייך לומדים ממך, הבת שלך לומדת ממך כיצד להתנהג.
לכן:
טפלי בעצמך. ואל תוותרי.