מי הזמין AI לקליניקה? על הקשר האנושי בעידן הבינה המלאכותית
- Nirit Eshkar Tolkowsky
- Feb 3
- 3 min read
בעולם שמשתנה במהירות מסחררת, הקליניקה נשארה אי של יציבות. זהו מרחב שבו הקצב איטי יותר, השפה היא שפת הרגש, והלב הוא הכלי המרכזי. ובכל זאת, מדי פעם, גם אל תוך המרחב השמור הזה, משתרבבת אורחת חדשה: הבינה המלאכותית.
זה לא קורה בכל טיפול, ובוודאי שלא עם כל מטופלת. רוב הנשים שמגיעות אליי מחפשות בדיוק את ההפך ממסך ומקלדת – הן מחפשות קשר עין והקשבה עמוקה. אך לעיתים, בשולי השיחה, הבינה המלאכותית (AI) צצה, ומספקת לנו הזדמנות מרתקת להבין מהו בעצם אותו "ריפוי" שאנחנו מחפשות.
רגעים מהקליניקה: כשהטכנולוגיה פוגשת את הכורסה
דניאל, הקסם של ה-Quick Fix דניאל נכנסת בסערה ומניחה את הטלפון על השולחן. "תשמעי נירית," היא אומרת לי בחיוך, "מצאתי פתרון זמני לחרדה שלי. שאלתי את ה-AI והוא פשוט נתן לי 5 אסטרטגיות מעשיות ובנה לי לו"ז להפסקות נשימה. ה AI תמיד זמין, וזה מרגיש מאוד יעיל כשאני צריכה תשובות כאן ועכשיו." !!
מאדאם דופון, האלגנטיות האינטלקטואלית: המטופלת האירופית שלי מציינת בטון מרוחק ומעט אירוני: "זה מעניין, דוקטור, קראתי ניתוח של הבינה המלאכותית על המלנכוליה שלי. הדיוק התיאורטי שלה מרשים. זה חוסך הרבה מה'חיפוש' העיוור שאת ואני עושות כאן, לא? למכונה יש לוגיקה טהורה שלא מתעייפת."
קלואי, השתיקה והכאב שמתחת: ואז יש את קלואי. קלואי ישבה מולי חצי שעה בלי לומר מילה. כשהיא סוף סוף הרימה את המבט, היא שאלה בקול סדוק: "אני יושבת כאן ומרגישה שאני מבזבזת זמן כי אין לי מה להגיד. אבל אתמול בלילה, כשכתבתי לצ'אט שאני ריקה, הוא ידע בדיוק מה לענות לי. הוא מילא את החלל ברעיונות. למה שם אני יודעת לדבר ופה אני רק שותקת?"
מחשבות על הדיאלוג שבין אדם למכונה
הנוכחות של ה-AI בשולי הקליניקה היא לאו דווקא איום, אלא הזדמנות לשאול מה המכונה יכולה לתת לנו ואיפה היא עוצרת. הבינה המלאכותית היא כלי עזר מופלא ל"עזרה ראשונה" – היא מציעה סדר, ידע נגיש וולידציה מיידית ב-3 לפנות בוקר. אבל גם נרצה להתבונן בפרמטרים העדינים שמבחינים בין "קבלת מידע" לבין "תהליך טיפולי":
1. מודעות מול עיבוד נתונים (Subjectivity) הבינה המלאכותית מפיקה משפטים כמו "אני מבינה את הכאב שלך" מתוך חישובים סטטיסטיים מורכבים, וזה בהחלט יכול לנחם ברגע של בדידות. אך הריפוי בטיפול נשען לרוב על הידיעה שיש בצד השני "סובייקט" – אדם שחווה בעצמו כאב, אהבה או אובדן. התחושה שיש מישהו ש"חווה" אותנו, ולאו דוקא "מנתח" אותנו, היא מרכיב עדין אך קריטי בשינוי רגשי עמוק.
2. הברית הטיפולית כמרחב של אמון מחקרים פסיכולוגיים רבים מראים שהגורם המשפיע ביותר על הצלחת הטיפול הוא ה"ברית הטיפולית". הברית הזו אינה רק מתן עצות, אלא קשר שנרקם דרך עבודה משותפת, אי-הבנות שמתבררות, ואפילו רגעים של כעס או תסכול. ה-AI יכול להציע פרוטוקולים מצוינים, אך הברית הטיפולית היא ריקוד בין שני בני אדם, על כל המורכבות והחוסר-שלמות שלו.
3. הוויסות המשותף (Co-regulation) הביולוגיה שלנו זקוקה לעיתים לנוכחות פיזית כדי להירגע. המוח האנושי בנוי לוויסות רגשי דרך מערכת "נוירוני המראה". כשאנחנו יושבות בחדר אחד, משהו בנשימה, בשפת הגוף ובקשר העין עובר בינינו ומסייע למערכת העצבים להירגע. זהו תהליך נוירו-ביולוגי שקשה מאוד לשחזר דרך טקסט או אלגוריתם, יעיל ככל שיהיה.
השורה התחתונה
נראה שהבינה המלאכותית תמשיך לתפוס מקום נכבד בחיינו, וטוב שכך – היא מציעה נגישות וידע שיכולים להקל על רבות. אך בתוך העולם הטכנולוגי הזה, הטיפול הפסיכולוגי נותר מרחב אנושי ייחודי.
ה-AI יגיד לכן מה "נכון" לעשות או יצטט תיאוריות מבריקות; הטיפול יעזור לכן להבין מי אתן בתוך כל זה. אני כאן, בכורסה, לא כדי לתת את התשובה המושלמת בתוך שתי שניות או בכלל.., אלא כדי לצעוד איתכן בדרך – הדרך האיטית, המבולגנת והכל-כך אנושית הזו.
ולסיכום: לכל מי שהפגינה אומץ רב והגיעה עד לכאן – הנה גילוי נאות קטן: שלוש המטופלות שפגשתן במאמר, דניאל הסוערת, קלואי השתקנית ומאדאם דופון המתוחכמת? ובכן... הן כולן המצאה של ה-AI הפרטית שלי. מסתבר שגם למכונה יש דמיון מפותח (או לפחות אלגוריתם מוצלח ליצירת דרמה). אז נכון, הן אולי עשויות מפיקסלים ולא מבשר ודם, אבל השאלות שהן מעלות הן הכי אנושיות שיש. בסופו של דבר, לפעמים צריך בינה מלאכותית כדי להזכיר לנו כמה הלב שלנו הוא משהו שאף קוד לא יוכל לשכתב.
Comments