מתי וממי כדאי לך לבקש עצה?
נעה הגיעה אלי יום אחד לפגישה מאד מצוברחת. שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שהיא לא ממש יודעת, היה משהו קטן בעבודה, וזה נראה לה ממש טפשי שהיא מגיבה ככה. היא ניסתה לברר את הנושא בעבודה ואמרו לה שהיא עושה פיל מזבוב, שזה סתם שטויות. חבל לבזבז את הזמן על שטות שכזו.
נו, ספרי, ביקשתי ממנה.
היתה לי איזו בעיה בעבודה, (נעה התחילה עבודה חדשה לפני כחודשיים) ולא הייתי בטוחה איך לפתור את הבעיה. ניגשתי לאחד הקולגות שלי, רועי בחור ערך בן גילי, אולי קצת מבוגר ממני. שאלתי אותו אם אפשר להתייעץ איתו. הוא אמר בטח וכשספרתי לו מה הבעיה הוא נתן את דעתו, והאמת בכלל לא נראה היה לי הפתרון שלו, ואני גם לא בטוחה שהוא הבין את הבעיה. הבנתי שהוא לא ממש מבין או יודע יותר ממני, וגם טון הדבור שלו היה קצת מתנשא. לא רציתי לעשות מזה עניין, הקשבתי לו, אמרתי תודה ושאחשוב על זה.
אח"כ חזרתי לשולחן שלי והתחלתי במסלול כדי להביא לפתרון הבעיה בדרך אחרת.
בהמשך היום רועי ניגש אלי, כשהמנכ"ל היה בסביבה, ושאל: נו עשית מה שאמרתי לך?
עניתי לו שחשבתי על זה אבל בחרתי לפעל בדרך אחרת ואז הוא ענה לי בגסות, אמר שאני לא יודעת על מה אני מדברת, ושלא אבוא להתייעץ איתו אם בסוף אני עושה שגיאות כאלה ומתעלמת מהעיצה שלו. הוא דבר די בקול רם, אנשים הסתכלו, היה לי לא מאד לא נעים, הרגשתי על סף דמעות אבל עצרתי את עצמי. ניסיתי לומר לו משהו אבל הוא לא ממש הקשיב ולא היה לי נעים מהאנשים שמסביב, הם עדיין לא כל כך מכירים אותי. גם המנכ"ל הסתכל לכוון שלנו.
נעה בדמעות, אומרת לי: סליחה, זה סתם שטויות. אז זהו שלא, זה לא שטויות.
כי אם נדמה לנו שהתשובה פשוטה, שאם חסרה לך אינפורמציה או ניסיון בעניין מסוים, הרי שכדאי להתייעץ, האמת היא שלא תמיד כדאי.
ראשית, ארצה קצת לאתגר אותך.
כמה מהר את מחליטה שאינך מתמצאת בנושא מסוים ומעריכה שלאחרים יש יותר ידע בנושא?
נשים נוטות להניח שחסר להם הידע הניסיון או הכשרון (אפשר להמשיך לפרט) כדי לבצע משימה מסוימת או להתמודד עם אתגר מסוים, גם כאשר לא באמת חסרים להם משאבים אישיים אלו, כמובן באופן יחסי לאחרים.
בדקי אם זה שאת רוצה להיוועץ בו יש באמת יותר ידע ממך או שהוא מאלה המייחסים לעצמם הידע, הניסיון ו/או הכשרון לבצע משימה או להתמודד עם אתגר, גם אם לא באמת יש להם משאבים אלו, בעיקר באופן יחסי אלייך.
אנחנו יכולים לקרא לזה בטחון (או חוסר ביטחון) עצמי, ואפשר גם לקרא לזה ביקורת (או חוסר ביקורת) עצמית.
לנעה לא היה הבטחון ביכולתה לפתור לבדה את הבעיה, היא גם בעלת ביקורת עצמית גבוהה, ובהיותה חדשה בעבודה היא נוטה להתייעץ. הבעיה שהיא התייעצה במי שיש לו בטחון ביכולתו יותר ממנה וביקורת עצמית פחותה מזו שלה והעיצה שלו לא היתה רלוונטית ולא עזרה לה. כך נוצר מצב מביך ומיותר.
מתוך המצב המביך, נהג הבחור בטון מעליב, ובכך גם השפיע במשהו על המעמד שנועה רוצה לבנות במקום עבודתה החדש.
רועי הניח שהיא תעשה מה שהוא אמר לה ובכך מעמדו יעלה בפני האחרים, והעובדה שלא כך קרה כנראה הפתיעה אותו וגרמה לו להגיב בלי לחשוב...
אז לבקש עצה או לא?
קודם כל בדקי עם עצמך אם את באמת זקוקה לה.
אח"כ בדקי אם יש בסביבה מישהו שכדאי ללמד ממנו. כי לבקש עצה ממישהו שלא יודע יותר ממך, אפילו אם הוא מציג עצמו ככזה, לא יקדם אותך הרבה, וכנראה גם לא יעזור לך בהיבטים של בניית מקומך במקום העבודה.
בדקי אם אותו אדם גם רוצה ללמד? לא תמיד אנשים אוהבים ללמד את הקולגות שלהם, לפעמים הם חוששים שזה יזיק להם.
שאלי את עצמך אם פנייתך לקבלת עצה לא עלולה להראות כחולשה שלך. כאילו את נותנת כוח ומעין עליונות לאדם השני, בכך שאת באה לבקש ממנו עצה.
שאלי את עצמך אם אחרי שתתייעצי לא ידרוש ממך בעל העצה, אולי הבוס לנהוג כפי שהוא ייעץ. האם זו כוונתך?
בקשת עצה אינה אומרת שעליך להשמע לה!
זכרי שתמיד את יכולה להתייעץ עם מי שבא לך, אבל בשורה התחתונה את מחליטה. זה שביקשת את עצתו, אולי בסוף תחליטי אחרת ממה שהוא יעץ.
סמכי על עצמך, על תחושת הבטן שלך, זכרי האחריות על החלטה מונחת על כתפיה של מי קיבלה את ההחלטה ולא על מי שייעץ, לכן תחליטי רק מה שנראה לך (כמובן, אלא אם כן קבלת הוראה ממי שאת כפופה לו, זה כבר מצב אחר).
ואם מישהו לוחץ או נעלב שאינך שומעת לעצתו, חשבי שוב אם כדאי לפנות אליו בפעם הבאה שתרצי עצה.
עצה היא רק עצה. זהו כלי לעורר סיעור מוחות, לזרוק אינפורמציה נוספת לחלל החדר, לוודא שחשבת על ערוצי פתרון שונים, שלא פספסת משהו. אבל בסוף רק את בעלת הבית על מחשבותיך ועל החלטותיך!
לסכום: תהיי בעלת הבית על ההחלטות שאת מקבלת. אם תרצי להתייעץ, בואי מעמדת כוח ולא מעמדת חולשה. מעמדה של רצון לעבוד בצוות, לעבוד באופן מעמיק ורציני ולקדם את המטרות.
בימינו, כאשר הטכנולוגיה מאפשר לך להשיג אינפורמציה רבה בקלות יחסית, גם זו אפשרות.
חשבי כמה פעמים עם מי כדאי להתייעץ. הכירי את הנפשות הפועלות וראי כיצד אחרים נוהגים.
תבהירי לאחרים שאת שמחה לשמוע את דעתם אבל את ממש לא חייבת להסכים איתה. בסוף ההחלטה תהיה שלך, כי האחריות היא רק עלייך.