למה me too כל כך חשוב ומה זה אומר לגבי, שאלה אותי טלי.
ובכלל מה עלי לעשות, האם אני צריכה לדבר על זה?
טלי הגיעה אלי לאחר שעברה הטרדה מינית במקום העבודה.
היא היתה מאד מצוברחת, כמעט מדוכאת, לא יודעת מה לעשות, האם לעזוב את העבודה, האם להתלונן?
האם כדאי להתלונן? האם כדאי לנשים להתלונן כאשר הן מוטרדות?
מנקודת ראות של מי השאלה נשאלת? כי יתכן שבהתאם לנקודת הראות, התשובה תהיה שונה. אפילו אם ננסח את השאלה באופן שונה התשובה יתכן שתהיה אחרת.
למשל: השאלה : "למה כדאי לי להתלונן" אולי תקבל תשובה שונה מן השאלה: "למה כדאי לנשים להתלונן"?
התשובה לשאלה "למה כדאי לנשים להתלונן?" שייכת למקום המאד חשוב של הרצון ואפילו תחושת השליחות של אנשים להכניס שינוי משמעותי, כמו גם לרצון של אנשים שלא להכנע לכוחניות, וכמובן גם הרצון הלגיטימי להעניש את אלו שזה מגיע להם. אלו הכל מטרות נעלות ממש!
מנקודת הראות של ME TOO נשים חייבות להתלונן, כי רק כך תיווצר קבוצת התמיכה ורק ככה יווצר הכוח של הקבוצה להשפיע בחברה שלנו על הנורמות ועל החוקים.
מנקודת ראות של ME TOO אם נשים יחששו להתלונן הקבוצה תתפוגג ותאבד את כוחה, ומובן שהגברים הפוגענים מטרתם לגרום לאשה לא תתלונן. גם במובן זה כדי לא להכנע לכוח הפוגע ME TOO שואפת שכל הנשים יתלוננו וכוח הקבוצה יגדל.
אבל לגבי השאלה "האם כדאי לי להתלונן"? התשובה לא בהכרח זהה. כאשר את עומדת בפני מצב אישי שלך, כל צעד שאת נוקטת התוצאות שלו יורגשו אצלך ואצל הקרובים אלייך.
ישנו משפט האומר: "תחנות הצדק טוחנות לאט" . משמעות משפט זה הינה שגם אם הצדק איתך, לעתים זה ייקח זמן רב עד שיתברר. ובתקופת הביניים עלול להיות קשה.
הבעיה שלך תהפוך לנחלת הכלל, ידברו עליה, ידונו בה, זה יהפוך לשיחת היום, אולי אפילו, כן יש מצבים כאלו, שאת תהפכי לשיחת היום. את עלולה למצא את עצמך במתח רב, באי שקט בעבודה, שמסתכלים עלייך, שמשתתקים כשאת נכנסת לחדר. ואם כל זה לא מספיק, ישנם אלו שלא יאמינו לך, או שיחשבו שאת לא צודקת, וישנם גם אלו, שפשוט לא אוהבים מהומות, וגם אם לא יגידו, בלבם קצת יכעסו עלייך שיצרת מהומה שכזו. מקום העבודה במצב כזה עלול להפוך לבלתי נעים עבורך, אולי יגרום לך להתפרץ או לבכות, מה שהווה כלי בידי מי שבחר שלא לקחת את הצד שלך.
אם נזכר במקרה של טלי,
הבוס שלה הוא אחלה גבר, מצליחן, מבוגר ממנה בשנים ספורות וכבר בעל עמדה מכובדת בזכות הצלחות עסקיות. הוא נוגע בה פה ושם, מעיר לה על הלבוש שלה, על ההופעה שלה, נצמד אליה והצמיד אותה אל הקיר יום אחד במסדרון כאילו במקרה.
היא התייעצה עם ידיד בחברה, שאמר לה שהיא עושה עניין משטויות. הוא בכלל לא הבין למה היא נעלבת מזה ויעץ לה לא להתלונן, כדי לא לעשות מעצמה צחוק!
האם היית מייעצת לה להתלונן?
מנקודת ראות פסיכולוגית, אפשר לראות בתלונה סוג של כוח. או אם נביט מן הצד השני, אפשר לראות וגם להרגיש שהוויתור על תלונה הוא ביטוי לחולשה. את חשה עוולה. פגעו בך ואינך מגיבה. אני בהחלט מבינה את זה, וצריך להביט במצב זה ישר בעיניים. פגעו בי ואני לא מגיבה? מה זה אומר עלי?
העניין הוא שאנחנו לא חיים בעולם מושלם. רחוק מזה. ולא רק על הטרדות מיניות עוברים אנשים לסדר היום. "בולעים צפרדע" במקום העבודה כדי להמשיך להתפרנס. זה לא נעים וזה לא צודק.
למה הם עושים את זה ? כי הם חוששים שברור התלונה יהיה קשה מאד, שתהיה כאן מילה מול מילה, שהבוס יקבל את התמיכה שבעצם מגיעה להם ולא לו, שהתהליך ימשך זמן רב, ושבסוף הם יפגעו פגיעה נוספת על הפגיעה המקורית ולא יזכו לצדק הנכסף.
יש גם סוג של פגיעה הנראה התעמרות בעבודה, זה לא חייב להיות על רקע מיני, וזה יכול לפגוע לא פחות מהטרדה מינית, גם בנשים וגם בגברים. ארחיב על כך במאמר אחר.
לעבור לסדר היום כמובן לא אומר לתת למצב להמשך, כי חוץ מתלונה, יש עוד כמה דברים בעלי השפעה שאפשר לעשות.
אפשר לדרוש שההתנהגות הזו תפסק. צריך כמובן לחשוב כיצד לעשות זאת, כדאי להיוועץ בעניין זה ומוקדם ככל האפשר.
התנהגות שכזו, בדרך כלל מתפתחת ומחריפה במשך הזמן, ולכן כמה שעוצרים אותה יותר מהר, כך גדלים הסיכויים למזער נזקים. בדרך כלל הפוגע יאמר שזה היה "בצחוק", מתוך חיבה "אבהית" ומגוון תירוצים דומים ובקצור שלא הבנת אותו נכון....
תרוץ מסוג זה נותן לו הזדמנות לרדת מהעץ מבלי שיהיה פיצוץ, בעיקר אם את מערבת (רצוי מאד!) בסיפור הזה עוד מישהו/מישהי, כך ש"הסוד" שבין שניכם הופך פומבי.
למה סוד? כי הרבה פעמים התנהגות כזו נעשית ב 4 עיניים, כדי שהוא יוכל להכחיש אח"כ, ולכל היותר תהיה פה מילה מול מילה.
לפעמים אפשר לבקש לעבור תפקיד, או לעבוד תחת בוס אחר, אולי לעבוד עבור אישה.
השאלה אם תוכלי או תרצי לעבוד עבור אדם כזה אח"כ, זה עוד דבר לשיקול דעתך, וכמובן משפיע על ההחלטה אם להגיש תלונה.
אם החלטת לעזוב את מקום העבודה, המצב כמובן שונה. גם אז, ככל שתתלונני, לא יהיה קל, אבל לפחות לא ברמה יום יומית. ואת גם כנראה לא תקבלי כל כך מהר המלצה חמה למקום העבודה הבא שלך. לא הוגן!
הנסיון שלי מלמד שקשה מאד להיות מעורב במקום עבודה ב"שערוריה" כזו או אחרת. הסבה לכך הינה שאנשים רבים פשוט מעדיפים להתרחק מבעיות. לא רוצים לדעת מי צודק, לא רוצים לדעת מה היה, וגם חוששים למקום העבודה שלהם.
לאנשים רבים גם יש דאגות משלהם בבית, או כלכליות, או בריאותיות והם אינם רוצים להסתבך.
אז מה זה אומר?
אם לא תתלונני האם תרגישי רע עם עצמך? יכול מאד להיות שכן.
לפעמים צריך לבחור ברע במיעוטו. כלומר לא באפשרות הטובה אלא בזו הפחות רעה, ולקחת את הנסיון הזה וללמד ממנו כל מה שאפשר. קשיים הרבה פעמים מחזקים אותנו, בתנאי שאנחנו לומדים מהם משהו לחיים.
האם להתלונן או לא?
זה תלוי רק בך. אני מזמינה אותך לעשות איתי ניתוח של המצב האישי הייחודי שלך, ולקבל החלטה שתמזער עבורך נזקים בעולם העבודה ותעזור לך לצאת מחוזקת.