העובדה שהוא ("רק" - תוספת שלי) התבטא באופן פוגעני כלפי נשים אין בה כדי למנוע את מינויו לתפקיד בכיר.... אני מצטטת מהעיתון את דבריו של בני גנץ בהתייחס למינוי של עמית אייסמן לפרקליט המדינה .
מה אתן אומרות על זה?
בואו נניח לרגע, שמר אייסמן הנכבד היה מתבטא כך לא כלפי נשים אלא כלפי יהודים?
גם אז היה מר גנץ מציע למנותו כפרקליט המדינה?
או אם היה מתבטא כך כנגד קציני צה"ל? או חיילי צה"ל?
אבל זה רק נשים. לא נורא. כולם מתבטאים כך, זה סתם, זה בצחוק, הוא לא ממש התכוון ואם הוא התכוון הוא מתחרט על כך....
ובמקרים הפרטיים יאמרו גם, הוא בעצם מאד אוהב את אשתו, את חברתו.... הוא אמר בצחוק לא רצה לפגוע בה, ואח"כ גם, היד שלו עפה לתת לה סטירה כי הוא לא שולט בעצמו, הוא היה במלחמה, הוא על סמים, הוא פוסט טראומה..... אלף סיפורי לילה ולילה.
אבל במקרה שבפנינו, ההתבטאויות החריגות שלו היו בהיותו יושב על כס המשפט. בתפקידו כשופט, באולם של עצמו כשהוא שופט אנשים ונשים מרום כסאו.
מה אתן אומרות על זה? האם זה אדם שיכול לשפוט אנשים אחרים? שלא לדבר על נשים אחרות?
האם היותו בקיא בספר החוקים מספיק כדי להיות שופט? ומה עם ערכים? ומה עושה עם זה מערכת המשפט?
אח"כ שואלים אותי מה ההבדל בין פסיכולוגיית נשים לפסיכולוגיית גברים.
ההבדל הוא שנשים חיות בעולם שגבר שפגע בהן מילולית יכול להיות לא רק שופט אלא גם פרקליט המדינה.
נשים חיות בעולם בו במדינה מתוקנת, ראש ממשלה חילופי, יכול למנות לפרקליט המדינה אדם שפוגע בנשים מילולית באולם השיפוט שלו עצמו, והנימוק יהיה שהוא מאד מצטער על כך...
האם הנאשמים שבאים לבית משפט ואומרים שהם מצטערים, מייד הם נשלחים הביתה? כי הם הביעו צער?
רק העליבו קצת את נשותיהם.....
כיהנתי כעשור כנציגת צבור בבית דין לעבודה, הרעיון ששופט מתנהל כך באולם בית המשפט מזעזע אותי עד עמקי נשמתי.
לפני כשבוע התפרסם דו"ח על אמון הצבור בבתי המשפט. כולנו יודעים את התחושות בצבור.
איך בחירה בפרקליט המדינה אדם שפוגע מילולית בנשים יכול לעזור? נשגב מבינתי. גנץ איכזבת.
ולנו הנשים, יש יקום משלנו להתנהל בו, יקום שבו ראש ממשלה חליפי, אדם נעים הליכות, כך עושה רושם, יכול באופן מנומס מאד, לדבר בלשון רהוטה ולהסביר מינוי של אדם הפוגע בנשים לתפקיד רם מעלה.
אין קשר בין נימוסים, תרבות, השכלה, כל גבר באשר הוא יכול לבחור אם לראות או לא לראות, לעשות או לא לעשות, בכל מה שקשור לפגיעה בנשים.
ואת, אל תרשי זאת לעולם, לא בצחוק ולא בבדיחה, לא בסתם ולא במילימיטר אחד של קרבה מיותרת.
איך עושים את זה? איך מזהים? איך צוברים כוח? איך מתמודדים מול הגברים הללו עם הכוח הרב שבידיהם?
אלו שאלות קשות. הפתרונות לעתים קרובות מורכבים.
אשמח לדון איתך ביחד אצלי בקליניקה. ומה שלא יהיה, קחי את הסיפור שלך בידיים, שלא יהיה בו שמץ של השפלה העלבה והנמכה. אפילו אם כל הגברים שבחייך, כולם ביחד וכל אחד לחוד לא יבינו זאת.