Search

בגידה בחיי הנישואים

זו הפגישה הראשונה עם מירלה. היא מספרת כמה מלים כלליות על עצמה ואז משתררת שתיקה בחדר.

אני לא יודעת למה באתי ואיך זה בכלל יכול לעזור, היא על סף דמעות. כשהיא מצליחה לאסוף את עצמה היא אומרת: בעלי בגד בי ובכי מטלטל אותה. איני יודעת אילו מלים טובות לומר לה בשיחה הזו ואני שותקת. התחושה בחדר היא של שבר עמוק. התחושה הזו כל כך עמוקה ואין צורך במלים בכדי לחוש אותה.

אני כל כך מתביישת לספר לך על זה, היא אומרת כשמפירה את השתיקה.

המחשבות מתרוצצות בראשי. על הבושה. מדוע אשה שנבגדה על ידי בעלה מרגישה גם בושה? הרי זו לא אשמתה! ובכל זאת, איך זה קרה לי? איך לא שמתי לב? איך מאחורי הגב שלי ככה נוהג האדם שאני הכי בוטחת בו בעולם? איזו טפשה הייתי לחשוב שאצלי זה לא יקרה? וזה לא כאילו לא שוחחנו על זה.

לפני כשנתיים, אצל זוג אחד בין החברים שלהם הבעל בגד באשתו ובעקבות זאת מירלה ושוקי שוחחו על הנושא. הם שוחחו על כך גם לפני הנישואים שלהם וגם בשיחה הזו לפני כשנתיים בדקו את עצמם, וחזרו על ההבטחה שאצלם זה לא יקרה! כמה אמון היה ביניהם, או ככה חשבתי, היא אומרת.

הבכי שהגיע עם הכאב והבושה מתחלף בכעס גדול על הבגידה באמון, על המלים שהוא אמר, "מלים שאינן מחזיקות מיים". מירלה ושוקי נשואים כ 10 שנים, ולהם שני בנים בני 7 ו 4. אני רוצה לעזוב אותו, היא אומרת.

אני יודעת שזה לא הגיוני....או לפחות ככה אמא שלי אומרת.

מירלה עובדת בהייטק, משתכרת לא רע, גם ושוקי במשרה די בכירה ושתי המשכורות נחוצות להם להחזקת המשפחה. חסכנו לקניית דירה, היא אומרת איזה מזל שלא קנינו עדיין.


לא מעניין אותי שום דבר, שיעזוב את הביית. אני לא רוצה לראות אותו יותר.


מה דעתך? אמא שלי לא מבינה אותי, חושבת שזה קורה להמון זוגות ושזו לא סבה לפרידה.

אני מתלבטת אם לשאול אותה מה שוקי אומר, איך הוא מסביראת מה שקרה, והיא קוטעת את המחשבות שלי ואומרת שהיא כרגע בכלל לא מוכנה לדבר איתו והוא זמנית עבר לגור אצל אחיו.


האם ואיך אפשר להתגבר על בגידה בחיי נישואים? היא שואלת ולפני שאני עונה היא אומרת : אני לא חושבת שאני מסוגלת, פחות בגלל החלק הגופני ויותר בגלל השקרים, ההבטחות, האמון שהתרסק.


אינני יודעת אם מירלה תוכל לתקן את חיי הנישואים שלה. לפעמים זה כמו ספל חרסינה שנסדק ומדביקים אותו. זה לעולם לא יהיה אותו דבר וסיכוי לא רע שהספל הזה יתחיל להזיל החוצה את הקפה ובסוף ישארו עם שתי חתיכות ביד.

אהל יש מי שעבורם זה פתרון טוב, גם אם זמני. אם כל מה שרוצים זה לעבור ביחד עוד כמה שנים, אולי בגלל הילדים אולי בגלל הקריירה, מצב כלכלי או סבות אחרות.

אבל יש נשים וגברים שהנשמה שלהם כל כך נסדקת מארוע כזה שעבורם זה לא ניתן לתיקון. הרבה פעמים זה קשור גם בחוזה שהיה או שחשבת שהיה ביניכם. וערכים משותפים ככל שיש כאלה.

ויש נשים, שיכולות להכיל ארוע כזה, אולי הן יצאו מנקודת הנחה שזה מה שקורה בחיי נישואים. אולי בתפיסה שלהן זה לא דבר חריג מדי, אולי הקשר לבן הזוג נשען יותר על דברים אחרים, כמו משק ביית משותף, נוחות החיים, החשש מבדידות ועוד מצבים שמפחידים אותן הרבה יותר מבגידה.


למה אני מתקשה כל כך לדבר על זה? היא שואלת אותי.

ברשתות החברתיות אני מוצאת כל מיני קבוצות. ושם מציעים לדבר, אומרים שם שכאשר חולקים את הסיפור עם נשים אחרות, זה גורם להרגיש יותר טוב. למה אני לא מרגישה ככה?

אין חוקים ואין כללים לדבר הזה, אני אומרת לה. יש מי שרוצה לדבר ויש מי שרוצה לשתוק. יש מי שהדבור עוזר לה ויש מי שהשיח על זה מכביד עליה. הרשתות החברתיות נותנות לך המון אינפורמציה על נשים אחרות, וזה מצויין, אבל איני בטוחה שהרשת יכולה לעזור מעבר לכך. יש בה הרבה אשליה ומעין סיפוק מיידי, אבל העומק וההתמודדות נמצאים בחיים האמיתיים, במפגשים, בעימותים, וגם בשתיקה.


ובכלל אולי תעדיפי שסביבתך הקרובה לא תדע מה שקרה, אולי תרצי להגן על ילדייך מאינפורמציה שאינה בשליטתך, אולי תעדיפי שחייך הפרטיים ישארו פרטיים. אולי את מרגישה שחשיפה רבה מביכה אותך, מביישת אותך ועושה אותך פגיעה. כל אלו דברים לגיטימיים.


עשי מה שמתאים לך, אל תסחפי אחרי מלים והבטחות שאינך יודעת מי ומה עומד מאחוריהן.

חישבי עבור משפחתך, עבור ילדייך והזוגיות שלך, ובעיקר עבור עצמך. אל תתני לעצמך להבלע בתוך ים המלים והאינטרסים.

אל תותרי על עצמך כי את חשובה!